Open/Close Menu משרד עורכי דין ונוטריונים
חוק הנוטריונים
בשנת 1976 התקבל חוק הנוטריונים אשר ביטל כפילות זו, ואיחד את שתי המשרות למשרה אחת שבה יכול לשמש כל עורך דין בעל כשירות לאחר שיאושר לכך על ידי ועדה של משרד המשפטים. חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים") מאפשר לנוטריון לעסוק בעריכת דין במקביל ובנוסף לעיסוקו כנוטריון.
כיום עיסוקו של הנוטריון מוסדר בחוק הנוטריונים. במדינות שונות ניתן להבחין בין משרות נוטריוניות שונות, ובמיוחד בין משרתו של "הנוטריון הציבורי" ובין נוטריונים פרטיים. הבחנה זו הייתה, כאמור, תקפה בישראל עד לקבלת חוק הנוטריונים, והיא אינה תקפה כיום. סמכותו ומשרתו של הנוטריון הינה על פי הדין הישראלי.
על פי סעיף 7 לחוק הנוטריונים מוסמך הנוטריון לבצע את הפעולות הבאות:
(1)   לאמת חתימה על מסמך;
(2)   לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך;
(3)   לאשר נכונותו של העתק מסמך;
(4)   לאשר נכונותו של תרגום מסמך;
(5)   לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת;
(6)   לאשר שאדם פלוני חי;
(7)   לאשר נכונותה של רשימת מצאי;
(8)   לערוך העדה של מסמך סחיר;
(9)  לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר;
(10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר.
(11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.
בנוסף לאמור בסעיף 7 לחוק הנוטריונים, לפי חוק הירושה, יכול נוטריון לאשר עשיית צוואה, ולכן מוסמך נוטריון לרשום "צוואה בפני רשות" כשם שמוסמך לכך שופט.
חוקים נוספים אחרים קובעים סמכויות ותפקידים לנוטריון, שעיקרם אישור ותרגום מסמכים המצוינים בחוקים אלו. כך, למשל, חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, קובע כי בקשה לאישור עמותה לאימוץ בין ארצי תהיה מלווה בחוות דעת על הדין הזר, הכוללת תרגום נוטריוני של החוק הזר הנוגע לעניין, כלומר מאושר על ידי נוטריון.

De-Kalo © 2014 בניית אתרים | Burak.Media

logo-footer

שמור על קשר: