Open/Close Menu משרד עורכי דין ונוטריונים
חוות דעת הדין הזר - הדין הספרדי

בהתאם לסעיף 136 לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק הירושה") "בית המשפט בישראל מוסמך לדון בעניין ירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל".

סעיף 137 לחוק הירושה קובע במפורש את כללי ברירת הדין: "על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו, חוץ מן האמור בסעיפים 138 עד 140."

ישנם מקרים רבים בהם הנפטר הוא תושב חוץ או תושב זר אשר הותיר אחריו נכסים בישראל (נכס מקרקעין, חשבון בנק, זכויות בביטוח לאומי, קופת גמל, זכויות פנסיה וכו'). בהתאם לסעיף 67א(7) לחוק הירושה, בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה אשר תוגש לרשם לענייני ירושה, תועבר אוטומטית לבית המשפט למשפחה.

במקרה זה ידרשו יורשי המנוח, בטרם יינתן צו ירושה או צו קיום צוואה, להגיש חוות דעת מומחה בדין הזר.

חוות דעת זו הינה חוות דעת משפטית לגבי הדין זר החל על המקרה שבפני הרשם/בית המשפט לענייני משפחה, שהדין הזר הוא מקום מושבו של המנוח בעת פטירתו. הפרשנות המקובלת ל"מקום המושב" הוא "מרכז חייו" של המנוח בשעת מותו, לפי הנסיבות הרלבנטיות.

סעיף 135 לחוק הירושה מגדיר את "מושב של אדם": "המקום בו נמצא מרכז-חייו; קטין, פסול-דין וחסוי, חזקה עליו שמושבו הוא במקום-מושבו של נציגו כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, כל עוד לא הוכח שמרכז-חייו נמצא במקום אחר".

במקרה בו הנפטר היה תושב חוץ או תושב זר נדרשת חוות דעת משפטית, משרדנו עוסק במתן חוות דעת לבית המשפט לגבי קביעת הדין הזר בשאלה כיצד יתחלק העיזבון.

מדוע יש צורך בחוות דעת מומחה לגבי הדין הזר?

הדרישה לחוות דעת מומחה בעניין הדין הזר היא בהתאם לכללי המשפט הבין-לאומי הפרטי, ובכדי לוודא שדיני מדינת "מקום המושב" של הנפטר לא ייפגעו בעקבות החלת הדין הישראלי (למשל – הסדר המשריין זכות בחלק מן העיזבון לבן זוג או לילדים, כפי שקיים בחלק ממדינות אירופה וארה"ב, ובין השאר בטורקיה ובספרד).

למשל, בבר"ע משפחה 594/04 היועץ המשפטי לממשלה, האפוטרופוס הכללי נ' פלונית, 29/11/2004, [פדאור נט (3) 297]בעמ' 12 קבע בית המשפט העליון כי מצווה אינה יכולה לשנות את מקום מושבה (למרות שהיתה גם אזרחות ישראלית וגם הולנדית) בכדי להדיר את ביתה מהירושה, שלפי מקום מושבה בעת מותה היתה זכאית לרשת אותה וזאת מכיוון שחוק הירושה ההולנדי (כדוגמא) אינו פוגע בתקנת הציבור החיצונית שבמדינת ישראל, שם נקבע:

"מקרה שבפנינו דין מדינת הולנד – המשריין את זכותם של כל ילדי המוריש – אינו סותר את תקנת הציבור החיצונית שלנו. אין לומר כי מתן תוקף לכללים המשריינים את זכות הירושה של בני משפחה מסוימים "יהיה פוגם ממש בסדר הציבורי לפיו אנו חיים", וכי כללים אלה, אשר כמותם מקובלים ברבות ממדינות העולם המערבי, עומדים "בניגוד לרגש הצדק והמוסר של ציבור ישראל". כבר הסברנו כי מידת הצבת הגדרים לחופש הציווי של המוריש היא פועל יוצא של איזון ערכי, וכי ייתכנו איזונים ערכיים שונים. אל לנו להניח כי האיזון המוכר במשפטנו הוא – ורק הוא – נכון, לגיטימי וראוי. לא נוכל לפסול איזון אחר רק משום שהוא שונה מהאיזון שבחוק שלנו המעניק מעמד בכורה לחופש הציווי."

ועוד נפסק כי:

"…הפנייה לחריגים המאפשרים לבית-המשפט שלא להחיל דין זר בגין פגיעתו בתקנת הציבור צריכה להיעשות במשורה. בית-המשפט יפסול את אפשרות החלתו של דין זר רק כאשר אין מנוס מהדבר. בבג"ץ 143/62 פונק שלזינגר נ' שר-הפנים [5] הבחין הנשיא (אז – השופט) זוסמן בין תקנת הציבור הפנימית לבין תקנת הציבור החיצונית. רק דין זר הסותר את זו האחרונה – שהיקפה צר בהרבה מהיקפה של תקנת הציבור הפנימית – לא יוחל על-ידי בית-משפט ישראלי"

מי יכול להיחשב "מומחה" לעניין הדין הזר בהתאם לפסיקה?

בע"א 6796/97 ברג יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ' BERG EAST IMPORTS INC. פ"ד נד(1) 697, פסק בית המשפט העליון בעמ' 707, כדלקמן:

 "קשה להגדיר באופן ממצה מיהו זה שייחשב מומחה לדין זר, אך זאת לומר, כי עורך-דין או משפטן העוסק – בין בפרקטיקה, בין באקדמיה ובין בדרך אחרת – בשיטת המשפט שאותה צריך להוכיח, הינו בעל כישורים לשמש כעד מומחה שניתן להוכיח באמצעותו דין זר". 

ובהמשך: "אם עדות זו אינה נסתרת בראיה אחרת, ייטה בית המשפט לקבלה, אלא אם על פניה איננה משכנעת."

בע"פ 1548/13 יניב מלכה נ' היועץ המשפט לממשלה, בפסק דין מיום 27.1.2014 [פדאור 14 (3) 876 בעמ' 48]מצטט בית המשפט העליון את דברי המלומד מנשה שאוה מספרו "טיבו ואופן הוכחתו של הדין הזר במשפט האנגלו-אמריקאי ובמשפט הישראלי "עיוני משפט ג' (1973) 725" להלן: שאוה "הוכחת הדין הזר", וקבוע כדלקמן

"יחד עם זאת, ראוי לציין כי במקרים שבהם עומדות בפני בית המשפט עדויות, או גישות סותרות בעניין הדין הזר, יש הטוענים כי קיימת לבית המשפט סמכות להכריע בשאלת הדין הזר, תוך עיון באסמכתאות הרלבנטיות. בהקשר זה אמר פרופ' שאוה ז"ל, במאמרו הנ"ל, את הדברים הבאים:

"[בית המשפט]יכול לנהוג כמו לגבי כל עובדה: כלומר, אם אחת משתי העדויות אינה מהימנה ומצדיקה פסילתה – יקבל את האחרת… כאשר העדויות הסותרות עומדות באותה דרגת מהימנות, יכול השופט לבחון בעצמו את האסמכתאות, אליהן הפנו העדים-המומחים (אך לא לעיין באסמכתאות אחרות), כדי להגיע למסקנה הנכונה." (שאוה "הוכחת הדין הזר", בעמ' 745)

 גם לשאלה מי יכול להיחשב מומחה לעניין הדין הזר ניתנה תשובה בפסיקה, כאשר נקבע כדלקמן: 

"דין זר ניתן להוכחה על-ידי עורך-דין, שופט, משפטן וכן על-ידי "אדם אחר" אף אם אינו משפטן, אשר מפאת מקצועו או עיסוקו ניתנת לו הזדמנות לרכוש ידיעות בדין הזר…" (ע"א 5664/93 זהבה כנען נ' United States of America, פ"ד נא (1) 114 פיסקה 3 לפסק-דינה של השופטת ט' שטרסברג-כהן (1997) וההפניות שם (להלן: עניין כנען); כן עיינו: ע"א 6796/97 ברג יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ' Berg East Imports Inc., פ"ד נד (1) 697, פיסקה 4 לפסק-דינה של השופטת (כתארה אז) ד' בייניש (2000) (להלן: עניין ברג (רהיטים) בע"מ)).

ראוי לציין בהקשר זה גם את דבריו של פרופ' שאוה ז"ל במאמרו הנ"ל, אשר התקבלו אף הם בפסיקה (בעניין ברג (רהיטים) בע"מ), שלפיהם:

"הכלל במשפט האנגלי, ובעקבותיו גם במשפט הישראלי, הוא כדלקמן:

מומחה לדין הזר יכול להיות –

(1) עורך דין (או שופט), העוסק או עסק בפרקטיקה במסגרת אותה שיטת משפט שמדובר בה; או

(2) משפטן, התופס עמדה רשמית, הדורשת – ומשום כך גם מניחה – ידיעה משפטית במסגרת אותה שיטת משפט, שמדובר בה (גם כאשר לא עסק בפרקטיקה); או

(3) אדם אחר (אף אם אינו משפטן), אשר מפאת מקצועו או עיסוקו ניתנה לו ההזדמנות לרכוש לו ידיעה בחוק הנדון.

 (שאוה "הוכחת הדין הזר", בעמ' 740-739)"

הכנת חוות דעת לדין הזר – הדין הספרדי

בין שאר תחומי העיסוק של משרדנו, אנו מעניקים חוות דעת מומחה בדין הזר של מדינת ספרד בענייני ירושה.

כאשר תושב החוץ התגורר בספרד, ונדרשת חוות דעת של מומחה לדין הספרדי, משרדנו יכין חוות דעת לבית המשפט לגבי קביעת הדין הזר ובסוגיה כיצד יתחלק העיזבון.

במשרד עוה"ד דה-קלו עובד ביחד עם עו"ד ליאון אסאו שהוא עורך דין אשר סיים בשנת 1986 את לימודיו במשפטים באוניברסיטת איסטנבול, טורקיה, וקיבל גם תואר במשפטים מאוניברסיטת קומפלוטנסה שבספרד, ועלה ארצה לפני כ-7 שנים. עו"ד ליאון אסאו חבר לשכת עורכי הדין בספרד, עוסק כיום בעריכת דין בספרד, בקי בחוק הספרדי ובמיוחד בשאלות הנוגעות למשפט הבינלאומי הפרטי ולחוק הירושה הספרדי.

משרדנו יעניק חוות דעות מקצועיות בנושא הדין הספרדי, בין השאר, בשאלות מהו הדין החל על ירושת המנוח/ה? ומיהם  היורשים החוקיים של המנוח/ה?

התרת נישואין:

הליך התרת נישואין מאפשר לבני זוג לפרק את הנישואין במקרים מיוחדים אשר אינם נופלים בגדר חוק שיפוט בתי דין רבניים או הדין האישי של בני דתות אחרות (כגון: נוצרים, מוסלמים, דרוזים וכד'). כאשר ישנם בני זוג מעורבים, למשל כאשר רק אחד מבני הזוג הנשואים הוא יהודי ואחר מוסלמי, הכרעת בית דין רבני אינה אפשרית ולפעמים מחויבים בני הזוג בגט לחומרה, כלומר גט ליתר ביטחון. ככלל, הדת היהודית אינה מכירה בנישואין בין יהודי ומי שאינו יהודי. לפיכך, אין צורך בהליך גירושין כאשר ברצונם של בני זוג "מעורבים" להיפרד זה מזה. פירוד מקשר נישואין זה נעשה בהליך אזרחי הנקרא "התרת נישואין".

כאמור, בארץ נדונים דיני הנישואין והגירושין על-פי הדין הדתי של בני הזוג. אולם, כאשר הדין הדתי של כל אחד מבני הזוג שונה, יש להפעיל את הדין האזרחי הכללי, וזאת בהתאם לחוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק  התרת נישואין").

בהתאם לחוק התרת נישואין ענייני התרת נישואין תהא בסמכות בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים, כאשר: 

(א) עניני התרת נישואין שאינם בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי יהיו בשיפוטו של בית המשפט לענייני משפחה, אלא אם כן על פי הוראות חוק זה נתונה סמכות השיפוט לבית דין דתי.

(ב) חוק זה לא יחול אם שני בני הזוג יהודים, מוסלמים, דרוזים או בני אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, למעט במקרים אלה: 1. שני בני הזוג הם בני עדה נוצרית אחת המקיימת בישראל בית דין דתי ואולם לאותו בית דין אין סמכות שיפוט מבחינה בין–לאומית להתיר את נישואיהם 2. שני בני הזוג הם בני עדה דתית אחת, למעט יהודים, ואולם לבית הדין הדתי הנוגע בדבר אין סמכות שיפוט מבחינה בין–לאומית להתיר את נישואיהם, ובלבד שראש בית הדין הודיע, בהודעה כללית לנשיא בית המשפט העליון, כי אינו מתנגד להחלת הוראות חוק זה במקרים אלה. 

סמכות בית המשפט לעניני משפחה מבחינה בין–לאומית 

בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בעניני התרת נישואין, לפי סעיף 1 דלעיל, בהתקיים אחת הזיקות האלה:

  1. מקום מושבו של המשיב בישראל;
  2. שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים; 
  3. מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת הבקשה להתרת הנישואין;
  4. מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל;
  5. המבקש הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל;
  6. המבקש הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין;
  7. המבקש הוא אזרח ישראלי ונמצא בישראל במועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין, ובלבד שבאותו מועד, במקום מושבם האחרון של בני הזוג לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין.

"מקום מושב", של אדם – המקום שבו נמצא מרכז חייו או מקום מגוריו הרגיל.

כאשר אין הסכמה לגירושים בין בני זוג מעורבים, או שבני הזוג אינם יהודים, יש צורך להגיש חוות דעת לעניין הדין הזר, לרבות הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין. 

משרדנו יעניק חוות דעות מקצועיות בנושא התרת נישואין בהתאם לדין הספרדי, בין השאר, בשאלות מהו הדין החל התרת הנישואין? האם יש צורך בהמצאה לצד השני? מהו הליך גירושין בספרד? 

חוות דעת הדין הזר בעסקאות מקרקעין כאשר תאגיד זר צד להסכם

במהלך עסקאות מקרקעין, בהן צד אחד, או יותר, הוא תאגיד זר, בטרם תאושר העסקה לרישום יש להמציא חוות דעת עו"ד הבקיא בדין המדינה בה רשום התאגיד.

סעיף 10 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) התשע"ב ב-2011, "רישום עסקאות שהחותם הוא תאגיד", קובע כי במקרה ואחד הצדדים לעסקה הוא תאגיד זר יש לצרף לשטר עסקה:

"א. תעודות ומסמכים המעידים על קיום התאגיד, על כשירותו לבצע את העסקה שמבקשים לרשמה ועל החלטתו לבצעה, וכן מסמך בכתב מאת עורך דין או רואה חשבון המאשר כי התקיימו כל אלה ואשר מפרט את הגורמים המוסמכים לחתום בשמו של התאגיד; החתימות על גבי ההחלטה לביצוע העסקה יאומתו בידי עורך דין.

 באישור עורך דין הבקיא בדיני המדינה שהתאגיד רשום בה, כי התאגיד כשיר לבצע את הפעולה לפי אותם דינים."

הסיבה לדרישת רשם המקרקעין לחוות דעת הדין הזר, היא שישנן מדינות אשר לא מתירות לתאגידים לרכוש מקרקעין מחוץ לשטח המדינה, במקרים אלו לא תאושר העסקה על ידי רשם המקרקעין. כמוכן, במדינות אחרות ישנה דרישה כי עסקאות מקרקעין של חברות, גם מחוץ לתחום הטריטוריה של אותה מדינה, יובאו לאישור אצל הרשויות המוסמכות באותה מדינה – ללא אישור הרשות, לא תאושר העסקה לרישום בטאבו.

De-Kalo © 2014 בניית אתרים | Burak.Media

logo-footer

שמור על קשר: