Open/Close Menu משרד עורכי דין ונוטריונים
היסטורית משרת הנוטריון

משרת הנוטריון הינה מוסד עתיק, אשר החל עוד בתקופת רומא העתיקה. שיטות משפט המבוססות על המשפט הקונטיננטלי הכירו במוסד הנוטריון, בעוד שבשיטות משפט אחרות, המבוססות על המשפט המקובל, היה למוסד הנוטריון תוכן שונה. המשפט העות'מאני ששרר בארץ ישראל, עד כניסת המנדט הבריטי, הכיר את משרת הנוטריון, ואף הסדיר אותה בחוק הנוטריוני העות'מאני משנת 1913.

לאחר כיבוש הארץ בידי הבריטים, ביום 4.7.1918, הותקנו "תקנות הנוטריון הציבורי" אשר שינו את החוק העות'מאני. עם החלת המנדט הבריטי בארץ ישראל פוצלה משרת הנוטריון לשני סוגים;
האחד – משרת "הנוטריון הציבורי" אשר היה עובד מדינה, ישב לרוב בבית המשפט ועיסוקו באישור מסמכים לצורך שימוש בתוך תחומי הארץ. "הנוטריון הציבורי" שאב את סמכויותיו מהחוק העות'מני.
השני – משרת "הנוטריון למסמכים יוצאי חוץ" אשר היה עורך דין/משפטן (barrister  – solicitor) שניהל משרד פרטי ועצמאי, בעל ותק של שלוש שנים ורשום היה כפרקליט בארץ ישראל, שהוסמך לשמש כנוטריון ועיסוקו היה באישור מסמכים לצורך שימוש במדינות חוץ. "הנוטריון למסמכי יוצאי חוץ" שאב את סמכויות משר המשפטים אשר העניק לו רישיון לשמש במשרתו, לאחר שעמד בתנאי חוק נוטריונים למסמכי חוץ התש"י-1950.

שירותי הנוטריון:

בהתאם לסעיף 1 לחוק נוטריונים למסמכים יוצאי-חוץ, תש"י-1950, "סמכויותיו של נוטריון", נוטריון למסמכים יוצאי-חוץ מוסמך היה:

(א) לאמת חתימות שנחתמו בפניו על מסמכים;
(ב) לאשר נכונות העתקים של מסמכים, ובלבד שהמסמך וההעתק הוצגו לפניו;
(ג) לאשר נכונות תרגומם של מסמכים לשפות שהוא שולט בהן, בין שהתרגום נעשה על ידיו ובין שנעשה על ידי אחר;
(ד) לקבל ולאשר הצהרות בשבועה, הצהרות בהן-צדק וכל הצהרה אחרת;
(ה) לאשר שאדם פלוני הוא בחיים, ובלבד שלא יתן אישור כזה אלא אם אותו אדם התייצב לפניו ביום מתן האישור;
(ו) לאשר נכונותה של רשימת מצאי שנערכה על ידיו או שנערכה על ידי אחר בנוכחותו;
(ז) לאשר שמי שחתם בפניו על מסמך בשביל תאגיד היה רשאי לחתום על המסמך בשביל התאגיד, ובלבד שרשותו של החותם לחתום כאמור הוכחה לנוטריון על ידי פנקסים המתנהלים על פי חיקוק, בין בידי עובד ציבור ובין בדרך אחרת, או על ידי מסמכים אחרים שיש בהם ראיה לדבר;
(ח) לאשר שמי שחתם בפניו על מסמך בשם אדם אחר היה רשאי לחתום על אותו מסמך בשם אותו אדם, ובלבד שרשותו של החותם לחתום כאמור הוכחה לנוטריון על ידי מסמכים שיש בהם ראיה לדבר; ואולם אימות ואישור כאמור בפסקאות (א) עד (ח) כוחם יפה רק לשם שימוש בחוץ לארץ, לרבות שימוש בנציגות של מדינת-חוץ שבישראל;
(ט) לערוך מסמכים ולעשות כל פעולה אחרת בקשר למסמכים כשעריכת המסמך או עשיית הפעולה על ידי נוטריון ציבורי נחוצה לשם שימוש כאמור. כאמור לעיל, עד כניסתו לתוקף של הצעת חוק הנוטריונים, התשכ"ט-1969, היתה הפרדה בין סמכויות הנוטריון הציבורי לאלה של הנוטריון למסמכים יוצאי חוץ.

למידע נוסף בנוגע לשירותי נוטריון לחץ כאן

De-Kalo © 2014 בניית אתרים | Burak.Media

logo-footer

שמור על קשר: